קרטוקנוס - אבחון ותסמינים

קרטוקנוס היא מחלת עיניים פרוגרסיבית הגורמת לשינוי הדרגתי במבנה הקרנית בו הקרנית הופכת דקה יותר בחלקה התחתון ובמרכזה עד שהיא מקבלת צורה של קונוס. הרקע למחלת הקרטוקונוס יכול להיות שפשוף עיניים מאסיבי הנגרם כתוצאה מדלקות ואלרגיות או גנטיקה. אם מחלה זו נמצאת בשלביה המתחילים, ניתן לטפל בה ולשפר את הראייה אצל המטופל באמצעות הרכבת משקפיים או עדשות מגע. אם המחלה מתגלה בשלביה המתקדמים לעומת זאת, לא תמיד ניתן לטפל בה באופן מושלם, והיא מובילה אצל הלוקים בה עם הזמן ועם השנים, בעיקר באם היא איננה מטופלת, לעיוות קריטי של הקרנית שיכול לגרום לקוצר ראייה, לצילינדר גבוה, תמונה לא אחידה ולהתדרדרות במצב הראייה.

אבחון המחלה

הקרנית אחראית על שבירה אופטית של קרני האור והיא נמצאת בשכבה הקדמית ביותר של העין. בעין בעלת קרנית סימטרית ושקופה נוכל לקבל תמונה ברורה וחדה ולעומת זאת בקרנית בעלת מבנה א-סימטרי או קרנית עכורה, התמונה שתתקבל בעין תהיה עכורה, לא חדה ולא ברורה. כשמטופל מגיע אל רופא העיניים כשהוא סובל מהתדרדרות במצב הראייה, קוצר ראייה או צילינדר גבוה, רופא העיניים יאבחן האם הוא סובל ממחלת קרטוקונוס. אבחון המחלה נעשה באמצעות הליכים שאינם חודרניים או כואבים. רופא העיניים בודק את קרנית המטופל כשהוא עושה שימוש במכשירים מיוחדים למיפוי הקרנית המודדים את עובי הקרנית או באמצעות מנורת סדק (סוג מסוים של מיקרוסקופ שנתין למצוא בכל מרפאה לבדיקת עיניים).

תסמיני המחלה

תסמינים של מחלת הקרטוקנוס הם לרוב עלייה מהירה של מספר המשקפיים והצילינדר, הופעת הילות וירידה כללית באיכות הראייה ובחדות התמונה המתקבלת מהקרנית. מאחר ומדובר במחלה שלעתים נוצרת כתוצאה מגנטיקה או תורשתה, אם מישהו מבני המשפחה שלכם התגלה כסובל מהמחלה מומלץ לבצע בדיקות לאבחון מצב הראייה לשאר בני המשפחה. כמו כן, אם אתם סובלים מאלרגיות ודלקות חוזרות ונשנות בעיניים הגורמות לכם לשפשף את העיניים הרבה יחסית, דעו שאתם ברמת סיכון גבוהה יחסית ללקות במחלה, וחכם יהיה מצדכם אם תלכו אל רופא העיניים כדי לוודא שהתדרדרות הראייה שלכם, באם ישנה, לא נוצרה כתוצאה ממחלת הקרטוקונוס.

דרכי הטיפול

במקרים רבים של הופעת מחלת הקרטוקנוס ניתן לתקן את חדות הראייה או להגיע ליכולת ראייה סבירה אצל המטופל באמצעות שימוש בעדשות מגע או באמצעות הרכבת משקפי ראייה אבל לעתים יאלץ המטופל לעבור ניתוח להשתלת קרנית או לחיזוקה. הזמן בו מתגלה מחלת הקרטוקונוס אצל המטופל הוא קריטי, כלומר, השלב שבו המטופל מבין שיש לו את המחלה, יסייע לו ולרופא העיניים רבות בהתמודדות איתה. במקרה של הופעת מחלת הקרטוקנוס בשלבים המוקדמים, ובשלב שהקרנית עוד לא ממש התעוותה בעינו של המטופל, נוכל להתמודד איתה בדרכים המסורתיות יותר והפחות פולשניות, שאיתם אגב נשתמש אצל כל מטופל הסובל מהתדרדרות במצב הראייה וללא קשר למחלת הקרטוקונוס כמו הרכבת משקפיים או עדשות מגע. אולם ככל שהמחלה הופכת למתקדמת יותר וככל שצורתה של הקרנית מתעוותת ועובייה של הקרנית יורד הטיפול יהפוך למורכב יותר ולעתים גם מסובך יותר.


בשלב הראשון במקרה של חשש לקרטוקנוס, רופא העיניים יהיה צריך לבצע אצל המטופל בדיקות מקיפות ולאבחן את השלב שבו נמצאת המחלה. רק לאחר אבחון המחלה ובדיקה של השלב המדויק שבו היא נמצאת, יוכל רופא העיניים להציע למטופל פתרון המותאם לו אישית. במידה ובאבחון מתגלה שהמחלה עברה לשלביה המתקדמים יותר, ייתכן שהמטופל יצטרך התערבות כירורגית. ניתוח הנחשב נפוץ יחסית להתמודדות עם מחלת הקרטוקנוס הוא השתלת טבעות תוך קרניתיות שמטרתו הוא ייצוב הקרנית (ניתן לבצע השתלת קרנית מלאה או השתלת קרנית חלקית). ניתוח השתלת טבעות תוך קרניתיות יהווה פתרון אצל מטופל שהמחלה שלו הגיעה לשלבים מתקדמים. ניתן כיום לבצע את ניתוחים של השתלת קרנית באמצעות לייזר שמאפשר תוצאה מדויקת יותר ושומר על חלק מהקרנית המקורית. טיפול נוסף להתמודדות עם מחלת הקרטוקונוס שנחשב לחדשני הוא הקרוס-לינקינג, שמבוסס על התערבות ביוכימית שמקשיחה את הקרנית. טיפול הקרוס-לינקינג נועד לעצירת התקדמותה של המחלה. בטיפול קרוס לינקינג רופא העיניים יקרין על קרנית המטופל אור אולטרה-סגול ובמקביל יטפטף עליה טיפות מיוחדות המכילות ריבופלבין וויטמין 2B. השילוב של הוויטמין והאור גורם להיווצרות של רדיקלים חופשיים המעלים את כמות הקשרים הכימיים של הסיבים שמרכיבים את קרנית העין.