כל מה שרציתם לדעת על מבחן עיוורון צבעים
בין כלל ליקויי הראייה הקיימים נמנה גם עיוורון הצבעים, המתייחס ללקות בה נחווה קושי עד חוסר ביכולת להבדיל בין צבעים מסוימים בדרך המקובלת, או קושי ביכולת להבחין בקיומם של צבעים בכלל. ככלל, תפוצתו של עיוורון הצבעים הוא של כשבעה אחוזים באוכלוסייה העולמית והוא תלוי סביבה גיאוגרפית עקב השתרשות גנטית באוכלוסיות מסוימות.
כמה סוגים של עיוורון צבעים ישנם? מהן הסיבות לקיומה של הלקות? כיצד ניתן לאבחן עיוורון צבעים? על כך יורחב במאמר הבא.
מעט מושגים חשובים:
טרם צלילתנו לליקוי הראייה בדבר עיוורון צבעים, הסבר קצר אודות התהליך שבעזרתו רואה העין האנושית צבעים.
ככלל, ברשתית העין ישנם שני סוגים של תאים קולטי אור: האחד, מכונה תאי קנים (Red Cells), הרגישים לרמות נמוכות של אור; השני, מכונה תאי מדוכים (Cone Cells), המסייעים להבחנה בין צבעים שונים ונמצאים בסמיכות למנגנון הראייה בעין. כמו כן, קיימים שלושה סוגים של תאי מדוכים, כאשר כל אחד מהסוגים רגיש לצבע אחר מבין הצבעים אדום, ירוק וכחול. למעשה, על מנת לקבוע את תפיסת הצבע, המוח עושה שימוש בקלט שמעבירים לו תאי המדוכים, כאשר היחסים בין כלל התאים מאפשרים ראייה של כל קשת הצבעים.
עיוורון צבעים עשוי להופיע באחד מהמקרים הבאים: היעדר אחד או יותר מהתאים המדוכים; היעדר פעילות באחד או יותר מהתאים המדוכים; קליטת צבע באופן שונה מהמקובל על ידי אחד מהתאים המדוכים.
סוגים שונים של עיוורון צבעים והסיבות לקיומו:
קיימים מספר סוגים של עיוורון צבעים – עיוורון צבעים נרכש ועיוורון צבעים מולד.
בעוד שעיוורון צבעים נרכש יפגע בצורה שונה בכל אחת מהעיניים ומקורו בטראומה, הרעלת תרופות או סמים או במחלה כלשהי, כדוגמת סוכרת, גידול, דלקת קרום המוח ועוד, עיוורון צבעים מולד – השכיח מבין השניים – יהיה דו-עיני וסימטרי ולרוב מהווה תוצר של פגם גנטי, המועבר מההורה לילד.
באשר לעיוורון צבעים מולד, נראה כי בנים הם בעלי סיכון גבוה יותר להיוולד עם הלקות ביחס לבנות. לעומת זאת, בכל הקשור לעיוורון צבעים נרכש, ניתן להצביע על תרופות מסוימות שעשויות להגביר את הסיכוי ללקות בעיוורון צבעים, כמו גם מצבים רפואיים המגבירים זאת, לרבות סכרת, אלצהיימר, פרקינסון, אלכוהוליזם, לוקמיה ועוד.
כיצד ניתן לבדוק האם ישנה לקות בראיית צבעים?
ניתן להצביע על שלושה מבחנים עיקריים בהם נעשה שימוש על מנת להעריך את ראיית הצבעים של אדם, ובמידת הצורך, לאבחן את קיומו של עיוורון צבעים:
· מבחן עיוורון צבעים ראשון מכונה "אישיהרה", המבוסס על ספרות או מסלולים שמורכבים מאוסף של נקודות צבעוניות, המוצגות על רקע של נקודות צבעוניות בצבע שונה;
· מבחן עיוורון צבעים שני, מכונה "Hardy-Rand-Rittler", במסגרתו מוצגים סימנים צבעוניים, המוצגים על רקע נקודות צבעוניות;
· מבחן עיוורון צבעים שלישי, מכונה "D-15", במסגרתו נדרש לסדר כפתורים על פי הגוונים שלהם בקשת הצבעים.
בכל אחד מהמבחנים כאמור מושם דגש על סוג שונה של לקות בראיית צבעים ועל עוצמת הליקוי, כמו גם על הקביעה האם מדובר בליקוי נרכש או מולד. לסיכום, על אף שלא ניתן להצביע כיום על קיומו של פתרון מקיף וכולל לעיוורי צבעים, ישנה חשיבות רבה באבחון עיוורון צבעים, על מנת להיות מודע להיקף הלקות וסוגה, מה שיאפשר התנהלות בעתיד בהתאם. בקליניקה האופטומטריסטית מאיר עיניים, מוצעים כלל המבחנים לעיוורון צבעים, תוך עמידה על כלל התקנים הנדרשים, שימוש במכשור המתקדם ביותר הקיים בתחום והתחייבות לרמת הבקרה הגבוהה ביותר שקיימת בענף.
כמה סוגים של עיוורון צבעים ישנם? מהן הסיבות לקיומה של הלקות? כיצד ניתן לאבחן עיוורון צבעים? על כך יורחב במאמר הבא.
מעט מושגים חשובים:
טרם צלילתנו לליקוי הראייה בדבר עיוורון צבעים, הסבר קצר אודות התהליך שבעזרתו רואה העין האנושית צבעים.
ככלל, ברשתית העין ישנם שני סוגים של תאים קולטי אור: האחד, מכונה תאי קנים (Red Cells), הרגישים לרמות נמוכות של אור; השני, מכונה תאי מדוכים (Cone Cells), המסייעים להבחנה בין צבעים שונים ונמצאים בסמיכות למנגנון הראייה בעין. כמו כן, קיימים שלושה סוגים של תאי מדוכים, כאשר כל אחד מהסוגים רגיש לצבע אחר מבין הצבעים אדום, ירוק וכחול. למעשה, על מנת לקבוע את תפיסת הצבע, המוח עושה שימוש בקלט שמעבירים לו תאי המדוכים, כאשר היחסים בין כלל התאים מאפשרים ראייה של כל קשת הצבעים.
עיוורון צבעים עשוי להופיע באחד מהמקרים הבאים: היעדר אחד או יותר מהתאים המדוכים; היעדר פעילות באחד או יותר מהתאים המדוכים; קליטת צבע באופן שונה מהמקובל על ידי אחד מהתאים המדוכים.
סוגים שונים של עיוורון צבעים והסיבות לקיומו:
קיימים מספר סוגים של עיוורון צבעים – עיוורון צבעים נרכש ועיוורון צבעים מולד.
בעוד שעיוורון צבעים נרכש יפגע בצורה שונה בכל אחת מהעיניים ומקורו בטראומה, הרעלת תרופות או סמים או במחלה כלשהי, כדוגמת סוכרת, גידול, דלקת קרום המוח ועוד, עיוורון צבעים מולד – השכיח מבין השניים – יהיה דו-עיני וסימטרי ולרוב מהווה תוצר של פגם גנטי, המועבר מההורה לילד.
באשר לעיוורון צבעים מולד, נראה כי בנים הם בעלי סיכון גבוה יותר להיוולד עם הלקות ביחס לבנות. לעומת זאת, בכל הקשור לעיוורון צבעים נרכש, ניתן להצביע על תרופות מסוימות שעשויות להגביר את הסיכוי ללקות בעיוורון צבעים, כמו גם מצבים רפואיים המגבירים זאת, לרבות סכרת, אלצהיימר, פרקינסון, אלכוהוליזם, לוקמיה ועוד.
כיצד ניתן לבדוק האם ישנה לקות בראיית צבעים?
ניתן להצביע על שלושה מבחנים עיקריים בהם נעשה שימוש על מנת להעריך את ראיית הצבעים של אדם, ובמידת הצורך, לאבחן את קיומו של עיוורון צבעים:
· מבחן עיוורון צבעים ראשון מכונה "אישיהרה", המבוסס על ספרות או מסלולים שמורכבים מאוסף של נקודות צבעוניות, המוצגות על רקע של נקודות צבעוניות בצבע שונה;
· מבחן עיוורון צבעים שני, מכונה "Hardy-Rand-Rittler", במסגרתו מוצגים סימנים צבעוניים, המוצגים על רקע נקודות צבעוניות;
· מבחן עיוורון צבעים שלישי, מכונה "D-15", במסגרתו נדרש לסדר כפתורים על פי הגוונים שלהם בקשת הצבעים.
בכל אחד מהמבחנים כאמור מושם דגש על סוג שונה של לקות בראיית צבעים ועל עוצמת הליקוי, כמו גם על הקביעה האם מדובר בליקוי נרכש או מולד. לסיכום, על אף שלא ניתן להצביע כיום על קיומו של פתרון מקיף וכולל לעיוורי צבעים, ישנה חשיבות רבה באבחון עיוורון צבעים, על מנת להיות מודע להיקף הלקות וסוגה, מה שיאפשר התנהלות בעתיד בהתאם. בקליניקה האופטומטריסטית מאיר עיניים, מוצעים כלל המבחנים לעיוורון צבעים, תוך עמידה על כלל התקנים הנדרשים, שימוש במכשור המתקדם ביותר הקיים בתחום והתחייבות לרמת הבקרה הגבוהה ביותר שקיימת בענף.
תגובות